פסק-דין בתיק ב"ל 2537-09

1.         בפני ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים (נכות כללית) מיום 06/07/2009 אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור של 15%.

2.         עיקר טענות המערער :

א.         הוועדה טעתה שעה שלא התייחסה לכל תלונותיו של המערער שהועלו בפרוטוקול לרבות כאבים בכל הגוף, כאבים בצוואר, בכתף שמאל, בעמוד השדרה לכל אורכו, פלג גוף שמאל, וכן כאבי ראש המטופלים תרופתית.

ב.         הוועדה לא התייחסה לכל התיעוד אשר בתיקו הרפואי של המערער, וכן לא התייחסה כנדרש לבדיקות ההדמיה שעמדו בפניה בתחומים שבדקה וגם בתחומים אשר הוועדה לא בדקה.

ג.          קיים מסמך מיום 23/04/2006 ממנו עולה כי המערער אובחן כסובל מפיברומילגיה. הוועדה טעתה שלא התייחסה לתלונותיו של המערער בעניין זה.

ד.         הוועדה לא הפנתה את המערער למומחים בתחום הנוירולוגיה, ראומטולוגיה ו-א.א.ג.

ה.         הוועדה לא התייחסה לתלונותיו של המערער בנוגע לירידה במשקל.

3.         המשיב נתן את הסכמתו להשיב את עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים שתפעל כדלקמן:

"א.       הוועדה תתייחס לתלונותיו של המערער כפי שעלו בפרוטוקול נשוא הערעור הנוגעות לכאבי ראש, חוסר תחושה ונימול באצבעות הידיים, בעיות בזקפה, בעיה באוזן שמאל.

 ב.        כמו כן, תתייחס הוועדה לבדיקות שעמדו בפניה ולא זכו להתייחסותה: E.M.G מיום 24/05/2006 ומיום 17/06/2002, C.T  מיום 04/07/2003 ומיום 30/07/2002.

ג.          הוועדה תפרט ותנמק החלטתה.

ד.         ככל שתמצא לנכון, תערוך בדיקה ותיוועץ במומחים שבתחומי התלונות הנ"ל.

ה.         הוועדה תזמן את המערער וב"כ לדיון בפניה ותאפשר להם להשמיע טענותיהם בעניינים אלו".

            המשיב טען כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה באי התייחסותה לנושא הירידה במשקל, וזאת מאחר ולא נרשמה טענה ו/או תלונה מצד המערער בנושא זה.

4.         ב"כ המערער לא הסכים להשיב את עניינו של המערער כמפורט בהסכמת המשיב מאחר וטען כי מדובר בהסכמה חלקית. ב"כ המערער מסר כי הינו עומד על מלוא הטענות שהועלו בכתב הערעור.

דיון והכרעה:

5.         החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור ב סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

6.         בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב "שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

                  ראה: עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד, פד"ע לד'  213.